Monthly Archives: אוקטובר 2010

מערכות יחסים כמחוללות רבות עוצמה בחיינו

מתוך הקיום הפשוט והיומיומי שלנו, מהתמודדותנו, התבוננותנו והבנתנו את חיינו, לעתים אנו נדרשים בניגוד לרצוננו להתמודד עם האתגרים שמציבים לנו האירועים בחיינו.

האם אנו בובות על חוט המטולטלות מצד לצד על ידי יד נעלמה או אנו אלו המניעים את חיינו?

כאשר אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם קושי כזה או אחר, האם אנחנו נוטים להיות מושפעים מהמצב, להיסחף להתעסקות רגשית ולאבד את ביטחוננו האישי או האם אנו לוקחים אחריות על הדברים שקורים בחיינו?

האתגרים איתם אנו לעיתים נדרשים להתמודד יכולים להיתפס על ידינו כדברים שאין בידינו היכולת להתמודד עמם. הבחירה באם נתכופף, נשבר או אולי נאמץ לעצמנו גישה חדשה להתמודדות הינה בידינו.

לעיתים היסחפות רגשית הינה הדבר הטבעי ביותר שאנו יכולים לעשות, להישאב לתוך הדרמה של חיינו בתחומים שונים. אך בשביל למצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם מצבים שמרגישים כדרך ללא מוצא, צריך לאמץ חשיבה אחרת והבנה כיצד הדברים עובדים ברובד שמאחורי המציאות שאנו מכירים.

הרגשות שלנו משמשים כלי מצוין כדי להתמודד עם מצבים שונים. הרגשות שלנו נעים על רצף מאוד מגוון ועשיר של תחושות שונות חלקן נעימות יותר וחלקן פחות ורגשות אלו הם אבן הבוחן שלנו כיצד אנו חשים במציאות של עצמנו. מעין נקודת יחוס פנימית. כמובן כל אדם באשר הוא חש במצבים שונים אחרת מאדם אחר, כוון שלכל אחד מאיתנו בסיס התפתחות וגדילה שונה, חינוך שונה, חוויות אישיות מעצבות שונות, דברים שמשפיעים על האופן בו אנו רואים את המציאות ומרגישים בתוכה.

תחושה מסוימת שתתעורר באדם אחד במצב מסוים לא בהכרח תתעורר באדם אחר באותו המצב.

הרגשות שלנו הם אישיים לנו לחלוטין ועל כן, גם אין באפשרותנו לדמות כיצד אחרים מרגישים. אנחנו יכולים לנסות, כפי שאנו עושים לעיתים, אך לא אחת ניסיון זה יוצר פער בין קריאתנו את רגשותיו של אדם אחר, לבין תחושותיו בפועל. התוצאה של פער זה עומדת לא אחת בבסיס עימותים בינאישיים כאשר אנו עסוקים במערכת הרגשית שלנו בלבד ועוסקים בהנחות שאינן מבוססות במציאות לגבי רגשותיו של האחר.

כיצד אנו מתמודדים במצבים בהם יש לנו קושי במערכות יחסים?

האפשרות הראשונה והמאוד מקובלת, היא לחוות את הקושי במערכת היחסים ומתוך בחירה להימנע במידת האפשר להתמודד. להתרחק ממערכת היחסים המאתגרת עד כמה שרק אפשר, כאשר בתהליך אנו נותנים לרגשות אי הנוחות, הפגיעות, הכעס ורגשות אחרים מסוג זה להשפיע על שיקול דעתנו. אז אנו מגיבים כמו מכשירים אוטומטיים כאשר נלחץ הכפתור המתאים המעורר תגובה הולמת כפי שאנו חווים ומרגישים את המצב. כשאנו פועלים באופן זה, אנו נמצאים בתחושה של חוסר שליטה מוחלט וההתרחשויות או האדם השני הם אלו המפעילים אותנו כרצונם.

האפשרות השנייה והיותר מאתגרת, היא לחוות את הקושי במערכת היחסים ומתוך בחירה להישאר באותה מערכת יחסים, לשם לב באילו מצבים מתעוררת אצלנו תגובה למשהו שמישהו אחר עשה ואילו רגשות מתעוררים במצבים השונים. כאשר מתבצע תהליך התבוננות אישי של האדם על עצמו, על רגשותיו ומחשבותיו ועל תגובותיו במצבים שונים, אותו אדם מתחיל תהליך בו מודעות למצבו הרגשי וסיבותיו מביאים להתחלת שינוי בתפיסתו את המציאות.

מאחר וקיימת לעיתים חוסר שביעות רצון מתפקודם והתנהגותם של אחרים, ממצבים לא נוחים, אנו חושבים שבאפשרותנו לשנות את המציאות שמסביבנו על ידי הצבעה על ליקויים באחרים, במערכות, במצבים, כאשר למעשה באותה מציאות זו לוקחים חלק פרטים רבים כמונו. כל אחד עולם ומלאו, בעל דעות, רגשות, חוויות משל עצמו. כאשר בפועל אמנם כולם קשורים בכולם, אך האדם יכול לשנות רק את עצמו בשביל לשנות את מציאותו ואין הוא יכול לכפות על אחרים את השינוי. שינוי מציאות יכול להיעשות רק מתוך כוונה ורצון פנימיים בשינוי הקיים והינו עבודה לא פשוטה, אך בהחלט אפשרית.

נטייתנו הטבעית ביותר היא לראות את חסרונות האנשים שמסביבנו ולא לראות את חסרונותינו אנו. לראות את הטעון לשיפור אצל אחרים במקום לראות את הטעון לשיפור בעצמנו. ועוד כהנה וכהנה הזדמנויות נהדרות להסתכל החוצה על אחרים ולהימנע מלהתבונן בעצמנו.

אותן נקודות לא נוחות בעצמנו לעולם תהינה מחוץ לשדה ראייתנו, כוון שכך נח יותר. בדיוק לשם כך, אנחנו צריכים את קיום האחרים שמסביבנו. כאשר פעולה של אדם אחר מעוררת רגשות שאינם חיוביים בתוכנו ואין זה משנה כלל מה היא הפעולה, הדבר צריך לשמש לנו כנורת אזהרה. רגשות אלו הנם המשקפיים שדרכם אנו מסתכלים על המציאות המאוד סובייקטיבית לנו. תהליך לנטרול הרגשות ברגע בהם הם צפים ועולים – כדי למנוע תגובתיות הלוקחת מאיתנו את השליטה במציאות של עצמנו – דורש לימוד, אימון ותשומת לב תמידית, אך הינו כלי שימושי המסייע לצפייה במציאות באור בהיר יותר ונטול השפעות אישיות.

כאשר אנו שמים את רגשותינו, תגובותינו ומחשבותינו תחת זכוכית מגדלת ומתבוננים בהם בתשומת לב, נוכל ללמוד הרבה על אופיינו.

תפקידם של אנשים אחרים במציאות שלנו היא לשקף את עצמנו בדרך שאיננו יכולים לראות בעינינו אנו. על ידי פעולות שאנשים מבצעים מולנו אם במכוון או באקראי, נוצר לעיתים ערור רגשות לא רצויים המהווים מראה לעצמנו. כאשר אנו מתחילים לשנות את התייחסותנו למצבים שונים וכאשר אנו לוקחים אחריות על מעשינו, מחשבותינו, רגשותינו, גם מראה המציאות שלנו משתנה. האם המציאות משתנה באמת או שאנו עושים מניפולציה לעצמנו? האם אנו מקרינים את תחושותינו, רגשותינו ומחשבותינו על אחרים והם מגיבים להם באופן אחר ממה שנהגו בעבר, דבר שמשנה את מראה המציאות שלנו? כל אלה הינם נושאים לדיון אחר.


Posted in הכתיבה שלי, מהרהורי ליבי