העכשיו

בוקר טוב אהובי… הבוקר יוצא עוד רגע מתחומי זמן הכתיבה שלי. החושך והשקט מהווים השראה מסוג אחר בשבילי. גם ביום אני כותבת, אבל אחרת.

חשבתי על פורים המתקרב, על מסיבות הילדים, תחפושות והעובדה שאני אמורה לצלם בפלא במסיבה. עמדתי לעשות משהו חדש בשבילי. להקים סטודיו לצילום המוני ולהנות מסוג אחר של חוויה.
נכון לכרגע הגשם הכל כך מבורך הצפוי לנו בחמישי בלילה משבש לי את תכניותי. מצחיק, משום מה לא חשבתי על האפשרות הזאת כשהתכווננתי להפקה הזאת. משום מה שכחתי שאנחנו בזמן חורף עדיין.
זו דוגמא מופלאה לעניין הזה שלנו כבני אדם לנסות לכפות את רצוננו על המציאות. נסיונותינו לנהל ולשלוט בארועים, כשלמעשה אין לנו שליטה בהם בשום אופן. בכל רגע נתון מה שתכננו להיום יכול להתהפך, להשתנות ולהיות משהו אחר לגמרי.
אהובים, קחו לעצמכם רגע לחשוב כיצד אפשר לפרוט את העשיה של היום הזה לרגעים פשוטים ומספקים במקום תכניות ענקיות לעוד שבוע. כן.. אנחנו צריכים לעשות תכניות, אבל מתוך מודעות שהעשיה שלנו, שההנאה שלנו צריכה להיות מהעכשיו ולא מהעתיד העלום והבלתי מובטח. הרשו לעצמכם להתענג על העכשיו. אם העכשיו שלכם אינו מענג, חישבו כיצד ניתן לשנותו ועשו. בהחלט מגיע לכם ליצור בעכשיו שלכם סיפוק והנאה. זהו הרגע היחידי שקיים באמת. אם יכולים אתם לעשות דברים עכשיו ולא לדחותם, עשו.
מבינה אני שכולנו חיים באילוצים, אך עם זאת הכניסו נקודות אור וסיפוק להווה שלכם. זה הרגע היחידי שקיים באמת. זו היתה תזכורת חשובה גם לעצמי.
בוקר טוב אהובים, יום שלישי, אמצע השבוע.. עוד יום מופלא לשנות את החוויה שלנו ולאהוב את עצמנו ואחרים באופן מספק יותר.

 

 

This entry was posted in הכתיבה שלי, מהרהורי ליבי.

Post a Comment

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *

*
*