חולי

חברי האהובים, שעת בוקר סופר סופר מוקדמת… יהיו כאלה שיקראו לזה לילה אפילו.. רעש הרוח בעצים ומשב שהסתנן מבעד לחרכי התריסים העיר אותי.. זה והשיעול הטורדני שמנסה להוציא את הדבר שהתיישב לי בגרון מזה די הרבה ימים.
גרון, מרכז הביטוי שלנו. אני יודעת מהיכן זה הגיע לי ולמה זה מתקשר. רוצה להזכיר לאלו מכם שיודעים וגם לאלו מכם שאולי לא יודעים… אל תשאירו דברים בבטן. הגרון הוא מרכז הביטוי שלנו. אם תשימו לב, כשאנחנו לא מקיימים תקשורת זורמת עם עצמנו או עם סביבתנו, לעיתים כשיש לנו דברים חשובים להגיד ומסיבות שונות איננו אומרים, זה הולך ישר לגרון.
אם חטפתם כאב גרון ממש עכשיו, נסו להזכר האם היה ארוע שבו הייתם צריכים להגיד למישהו משהו חשוב ולא אמרתם, או מנעתם מעצמכם להתבטא בכל רובד אחר.
הגוף המופלא שלנו מדבר אלינו כל הזמן. הגוף שלנו מושלם ונועד לתפקד באופן כזה. כל ביטוי של חולי או אי תפקוד תקין מצביע על דפוס מחשבתי או התנהגותי שעלינו לשים לב אליו ולשנותו.
מחלות הן החברות הכי טובות שלנו אם כי לא הכי מוערכות. זוהי המראה שהגוף שלנו מחזיק כדי לשקף לנו אי סדרים חשיבתיים או התנהגותיים.
כמובן עדיף להשאר בבריאות מושלמת ולא בחולי, אך כשכזה תוקף אותנו כדאי לפתוח את המודעות שלנו עוד קצת ולנסות לראות את ההקשרים בין הדברים.
המציאות שלנו מופלאה ומושלמת.. גם הגוף שבו אנו שוכנים… גם המח בו מחשבותינו שוכנות. הרבה קשור למשקפיים שהוויתנו בוחרת להרכיב בעודה מתבוננת בכל מה שיש.
אז העריכו את כל מה שיש. את הטוב וגם את הפחות טוב. לכל דבר יש תפקיד חיובי בחיינו רק צריך לראות אותו.
שבוע חדש מתחיל. אני אוהבת את זה.. עוד שפע הזדמנויות לאהוב ולשנות את מה שאינו בזרימה עם מי שאנחנו, אוהבת אתכם מאוד.

This entry was posted in הכתיבה שלי, מהרהורי ליבי.

Post a Comment

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *

*
*