מה ששלך

חברים יקרים,
 
לא ידעתי אם לברככם בבוקר טוב או לילה טוב. שעה שתיים בלילה זה משהו בין לבין. אחת מהשעות שאני נוטה להתעורר בהן. מן שעה שכזאת שהמחשבה שלי חוזרת למודעות שאני קוראת לה ערות.
 
זה מצחיק אותי לקרוא לזה ערות כוון שנדמה שכל הזמן אנחנו ערים. לפחות לפי תחושתי, חלומות כל כך מוחשיים וכל כך קרובים לערות שלי שנדמה שמחשבתי אינה ישנה. רק עוברת ממצב אחד של ערות למצב אחר של ערות. לפעמים אני נרדמת, חולמת חלום, מתעוררת לגלות שעברו רק עשר דקות מאז שנרדמתי. זה קטע שכזה.
 
היתה לי מקודם מחשבה שרציתי לשתף איתכם עוד בטרם התחלתי כתיבתי והינה התחלתי לכתוב והמחשבה התנדפה כלא היתה. כנראה זה הזמן בו אני אמורה לפתוח את הערוצים שלי ולכתוב את מה שזורם דרכי מבלי לנסות לכוון את זה. משפטים שצומחים מילה מתוך מילה.
 
חושבת פתאום על מערכות יחסים והחיפוש הזה שאני חשה שמתרחש סביבי. חיפוש של אנשים אחד את השניה. נדמה שכולם מחפשים אהבה, קשר, חום אנושי, סקס, משהו שיתן תחושה של שייכות, חיבור, מענה על צורכים אנושיים. רואה את כולם מסביבי מחפשים.
 
בחיי הגעתי לכל מיני תובנות שנגזרו מתוך חוויותי. דבר אחד למדתי שהוא סוג של עוגן בחיי. "מה ששלך שלך ומה שלא שלך לא שלך".
חוויתי את זה כל כך הרבה פעמים בחיי עוד לפני שעיגנתי את האמונה הזאת במחשבתי. החיים למדו אותי שכך הם הדברים.
 
חוויתי את זה עם דירה שרציתי. כשהזמנים לא היו בשלים, היא היתה מעבר להישג ידי ואחרי יותר משנה פתאום התנאים השתנו ובאופן פלאי היא הוצעה לי. זה קרה לי עם עבודה, עם אנשים… לפעמים כשהזמן לא בשל, זה לא יקרה וכשהתנאים משתנים פתאום מה שלא היה אפשרי אפשרי.
 
אני רואה אתכם מחפשים. מחפשים אהבה, מחפשים חום אנושי, מחפשים משהו שיתן תחושה של שייכות שישבור את הלבד, שיכניס עניין, אך רציתי להגיד לכם שכמו בכל דבר, לעיתים צריך לחכות בסבלנות.
 
הרי חוק המשיכה שהוא חוק קוסמי אומר שהדברים שעליהם תשימו את הפוקוס במחשבתכם, זה מה שתעגנו לחייכם. אם אתם שמים את הפוקוס על חיפוש.. זו תהיה חוויתכם. בפשטות.
 
הזמן הזה, שאולי אתם לבד, זה זמן מצויין להתכנס פנימה, לעשות קצת סדר ברגשות ובמחשבות, להקדיש זמן לעצמכם, ללמוד לאהוב את עצמכם באופן אחר, לעשות fine tuning לעצמכם באופן כללי.
 
כל עוד אתם מחפשים ויש לכם הרבה עבודה לעשות על עצמכם, באופן טבעי תמצאו אנשים שגם להם יש הרבה עבודה לעשות עם עצמם ואני לא בטוחה שבכאלה קשרים אתם רוצים לעצמכם. הם בדר"כ קשרים מעייפים, מרוקנים, לא נכונים באופן כללי ומיד מרגישים במה שזה עושה לרגש ולאנרגיה.
 
הדרך הכי יעילה להגיע למה שאתם רוצים, זה לחשוב עליו לרגע, ואז לשחרר את זה ממחשבתכם לגמרי ולהתעסק עם דברים אחרים. והדברים האחרים, בעדיפות "עצמכם". הקדישו זמן לריפוי.. כן הרבה אנשים סוחבים פגיעות רגשיות כאלה או אחרות והם לוקחים את זה לקשרים שלהם. כדאי לשחרר את אלה, הקדישו זמן לאהבה, אהבה לעצמכם, אהבה באופן כללי. לצורך העניין לכל התגובות הפזיולוגיות, כימיות, הורמונליות, שמחרפנות אותנו אינני קוראת אהבה. זה בלבול אנושי והשתבשות הדעת יותר ממשהו אחר.
 
חברים אהובים, אל תחפשו… כי זה שלכם. את המשאבים והאנרגיה שאתם משקיעים בחיפוש השקיעו בהתבוננות פנימה. עשו את מה שעליכם לעשות מול עצמכם והשאר יגיע בזמנו. ראיתי את זה שוב ושוב ושוב מתגלם בחיי.
 
מתחילה להרגיש את העייפות. כדאי שאלך לישון. 🙂
 
חברים אהובים, לילה, יום.. לא משנה.. בכל רגע נתון ניתן לשנות כל כך הרבה בחיינו. ההזדמנות קיימות כל הזמן, רק נצלו אותן.
וזכרו "מה שלכם שלכם". הניחו לו להגיע לבד, אין צורך לבחוש.
צריך רק סבלנות ואורך רוח.
 
זו זכות גדולה להיות כאן.
 
אוהבת.
 
 
 
This entry was posted in הכתיבה שלי, מהרהורי ליבי.

Post a Comment

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *

*
*