רגשות

בוקר טוב חברים יקרים,
 
התעוררתי לתוך השקט הזה של לילה, כשבראשי מחשבות על האנשים שאני אוהבת בחיי. על כל האנשים שגורמים לליבי להתרחב כשפניהם עולות מול עיני.
יש רגעים בהם אני חשה את האתגרים שעמם הם מתמודדים ולעיתים האתגרים האלו משליכים עלי בכל מיני אופנים.
 
גיליתי שהכי קל להגיב לרגשות שאהוביי מפנים אלי לא במכוון. לא אחת אני "חוטפת" משפט כזה או אחר שבכלל לא נוגע למי שאני או לאופן שבו אני עושה את הדברים, תגובה שמפתיעה אותי ואני לוקחת אותה ישר לרגש.
 
זה מן משהו כזה שאנחנו עושים כאשר מגיבים כלפינו באופן שאינו הולם את מעשינו שלנו.
 
זה האנושיים שבנו שפשוט מגיבים בלי לחשוב ולוקחים כל דבר באופן אישי גם כשאנחנו יודעים שאותו אדם שאנחנו אוהבים מתמודד עם משהו אחר בכלל שאינו קשור ורק מבטא רגשות שהוא חייב לפרוק החוצה.
 
חברי האהובים, הבוקר מציעה לכם לבחון את רגשותיכם מול אותם אהובים שבחייכם, וגם מול אותם שאינם, אך נמצאים בתוך חייכם, משפיעים על רגשותיכם בדרכים כאלו או אחרות. אולי מכעיסים, אולי מעציבים, אולי גורמים לתסכולכם לעלות כוון שהתנהגותם אינה עולה בקנה אחד עם מעשיכם שלכם מולם.
 
הבוקר אני מציעה לכם לשים עצמכם במקומם רק לרגע. אם אתם מבינים אותם וגם אם אינכם. פשוט הרגישו רגע מהיכן באים הרגשות שמופנים כלפיכם. האם זה תוצר של משהו שעשיתם?
 
לעיתים קרובות יש לנו נטיה לקחת אחריות על רגשות של אנשים אחרים. אנשים שחשובים לנו בחיינו באופן כזה או אחר, מתמודדים עם משהו, משליכים את זה על סביבתם, כוון שאינם אולי מודעים באותה שניה שהם עושים כן, מה הם מחוללים בעשייתם. גם אנשים מאוד מודעים לעצמם, לא כל הזמן מודעים לעצמם. ואנחנו, במיוחד אם אנחנו מאוד רגישים, לוקחים את הדברים לעצמנו.
 
אני מוצאת שחשוב לדעת לעשות הפרדה. לקחת כמה צעדים החוצה מהמצב הרגשי שאליו נקלענו כי פשוט הרגשנו את מה שהפנו כלפינו.
 
חשוב לעשות את החשבון הנפש הזה מול עצמנו ולדעת מתי אנחנו אחראים לרגשות שמופנים כלפינו ומתי לא.
 
כשמתבוננים בזה מבחוץ, יוצאים לרגע מתוך המצב התגובתי הרגשי, אפשר ממקום מאוד נקי לראות האם יש לנו משהו שאנחנו צריכים לתקן במצב, כי אולי באמת עוררנו או חוללנו משהו שצריך את התייחסותנו מול האדם האחר, ואולי זה פשוט לא שלנו. אולי רק היינו בסביבה ולכן קיבלנו את הדבר הזה שהאדם האחר פרק מעצמו וזה לא קשור למעשינו.
 
במקרים שכאלה, מה שאני עושה, זה פשוט משחררת. אם הדבר הזה שאני מרגישה אינו נוגע לי אישית, הוא של מישהו אחר ורק הושלך לעברי, אני מניחה לזה. משחררת את זה ממחשבתי, מרגשותיי, מהתעסקותי.
 
גם כך יש לנו די והותר אתגרים לפעמים בהתמודדותנו מול חיינו שלנו, מצבים שאינם בשליטתנו, איננו צריכים להוסיף לכל זה את המשקל של ההתמודדות של אנשים אחרים. לא משנה כמה אנחנו אוהבים אותם.
 
כשאנחנו מנקים את רגשותינו ושומרים על קלילות מול עצמנו, אנחנו מפשטים את המצבים, לא מסבכים אותם היכן שלא צריך ואנחנו יכולים יותר "להיות שם" עבור אותם אהובים שלנו, או אנשים אחרים שמצויים בסביבתנו.
 
קראתי פעם איזה משפט שאמר יוגי אחד בספר שקצת שעשע אותי, מדריך שנכתב לגברים בהתייחסותם לנשים, אך המשפט הזה נכון לכל אדם באשר הוא. הוא כתב "היה בודהה". הוא כמובן התייחס לבודהה בשל היותו יוגי, אך במילים אחרות מה שהוא רצה להגיד הוא, התעלה על עצמך.
 
כשאנחנו מתעלים על עצמנו, דברים נפלאים קורים. והדבר הראשון הנפלא שקורה הוא שאיננו סובלים סבל מיותר. מה שאנשים אחרים מתמודדים עימו, זה שלהם לגמרי. לא משנה כמה אנחנו אוהבים אותם ולעיתים די בהתעלות על רגשותינו כדי לפשט ולא ליצור מורכבויות שאינן הכרחיות למצב. לא בחיינו ולא בחייהם.
 
אז היום אני מציעה לכם לאהוב קצת יותר את אלו שמסביבכם וגם את עצמכם, להבין שלא כל דבר שמופנה אליכם הוא שלכם לקחת עליו אחריות.
כל אדם יודע היטב אם יש לו יד בהתרחשות או לא.
 
לפעמים אנחנו מגיבים היכן שאיננו אמורים, כוון שזה הטבע שלנו להגיב ובכך אנחנו יוצרים בלאגאן קטן. אל תבעטו בעצמכם על כך. זה חלק מאנושיותנו.
 
ככל שמתבוננים במצבים האלה יותר ומבינים אותם, כך קל יותר לשלוט בתגובותנו אנו. זה לא דבר טבעי לעשותו לעצור את תגובתנו, ועם זאת, זה משהו שאפשרי לעשות והוא מטיב עם עצמנו ועם אהובינו בוודאי ועם האחרים שחייהם כרוכים בחיינו אם נרצה בכך ואם לא.
 
כשלומדים להכיר ולשלוט ברגשות, כשלומדים להכיר ולשלוט במחשבות, החיים נעשים פשוטים יותר. פתאום יש מקום כזה בתוך תוכנו שאפשר למצוא בו שקט אמיתי. שקט שבתוכו אפשר לעשות תהליכים מול עצמנו, שקט שבו אפשר לקבל החלטות ממקום נקי מאוד וחסר השפעות רגשיות או חשיבתיות, שקט שבו אפשר לנוח לרגע, שקט שבו אפשר פשוט לאהוב. לאהוב באמת. גם את עצמכם וגם את כל אלו שכרוכים בחייכם.
 
הבוקר כשעולה בכם רגש כי מישהו אמר או עשה משהו, התבוננו בזה לרגע, אל תקחו את זה לרגש שלכם אם זה אינו שלכם לקחת. ואם לקחתם, אל תכעסו על עצמכם, זה אנושי, רק למדו מכך וחבקו עצמכם באהבה.
 
הבוקר זו אולי הזדמנות טובה לשחרר דברים כאלו שאתם סוחבים איתכם מאתמול, השבוע, חודש, שנה או הרבה יותר. פשוט שחררו את כל האנשים האחרים ואת עצמכם. פשוט קליל יותר ללכת ככה בדרך שאתם הולכים בה.
 
חושבת עליכם, אותם אנשים שאינני מכירה, אך קוראים את מילותי. מרגישה עד כמה התברכתי. תודה על הקשב שלכם.
 
עוד יום מתחיל.. יום נפלא מלא הזדמנויות חדשות לשינוי.
 
אוהבת.
 
 
This entry was posted in הכתיבה שלי, מהרהורי ליבי.

Post a Comment

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *

*
*