אפלה

רציתי לכתוב.. שאפשר לכוון שעונים לפי שעת ההתעוררות שלי… ואז נזכרתי שלאחרונה הגוף שלי מבקש לעצמו יותר שינה מבדר"כ. לא יודעת אם זה החום הזה או פשוט משהו שקשור לחושך שאני כופה על עצמי לפני השינה.

שנים המחשב דלק בחדרי מבלי שאכבה אותו.. היה לי הרגל להרדים את עצמי ולעייף את עיני בקריאה במחשב או צפיה במשהו.. הקשבה למוסיקה או הרצאה.. והיו הרבה שיחות עם חברים בחו"ל. הייתי חיית לילה.. ואם הייתי ישנה זה היה המינימום ההכרחי. עכשיו אני נותנת לחושך להזדחל לתוכי. אוהבת כשמחשיך.. זה נעים לי בעיניים האפלה.. מרגיעה אותי.. עד שבאופן טבעי אני נרדמת.

היו תקפות רבות שהיה חשוב לי להיות ערה. כמה שיותר. לתוך הלילה. נראה לי בזבוז זמן לישון. והיום, אני אוהבת את הרגעים שהמח שלי סוגר את הבסטה ומשנה את הקצב שלו לאיטי יותר.

המחשבה שלי היא כזאת.. מאפס למאה בחלקיק שניה. כך היה תמיד. משינה לערות מוחלטת.. ולהפך. היום אני מרגישה את הרצון להאריך את הרגע. לשמר את השקט במחשבה לעוד קצת.

יותר נעים לי עם עצמי כשאין בי את הפעלתנות המחשבתית הזאת. למדתי להנות מהשקט.

נזכרת בשיחות הארוכות שהיו לי עם אנשים עד הבוקר. תמיד שיחות עומק.. ופתאום נדמה שאין לי צורך בהן יותר רק בשקט.

אנשים שאני אוהבת מתגנבים למחשבתי כעת.. אנשים שהייתי שמחה להחליף איתם מילה.. ובכל זאת גם בשתיקה יש ברכה ואני מתענגת עליה.

יש בי רצון לגעת בליבם של אנשים.. יש בי סקרנות לגבי טיבם.. תמיד זה דיגדג בי. שיחות מלב ללב. לא מכירה אחרות. רק כאלה.. ועם זאת.. יש בי יותר שקט מרצון לדבר. כנראה יש זמן ומקום לכל דבר ועכשיו זה מקום לשקט. אפילו לא להרהורים. לשקט.

היכולת לכתוב את עצמי ואת מחשבותי היא מתנה מסויימת.. אך להשתיק את המחשבות היא מתנה חשובה יותר.
המחשבה בבסיס הרגש.. המחשבה היא זו שמניעה אותנו לפעולה כזו או אחרת.. ולפעמים מסבכת אותנו מול עצמנו.

צוחקת כשחושבת על זה. החיים יכולים להיות מאוד פשוטים. מאוד. אילו לא היינו חושבים יותר מדי. לו היינו יודעים להשתיק את המילים שעוברות בראשנו.

ועכשיו זה בדיוק מה שהולכת לעשות. שקט מול עצמי. סתם כי ככה אני רוצה. שקט ועוד קצת אפלה לפני שיאיר היום.

משהו בי חייך לאור השימוש שחלק מחברי עושים במילה אפלה. אפלה היא רק השמיכה שעוטפת את התודעה הערה. מקום להתרגע בו.

בוקר טוב. 💖

This entry was posted in הכתיבה שלי, מהרהורי ליבי.

Post a Comment

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *

*
*